מגניב.קום

הדרך היום היתה יפה וירוקה בטירוף לא משנה לאן הבטנו. הגיבור האלוף הכתום שהתעקש שנלך על זה, נהג את כל פיתולי ההר במשך כמה שעות, אל גובה של 1,367 מטר ליתר דיוק.  חלפנו בין כפר מקומי של שבט ה- Akha, שהיו חמודים והצצנו להם טיפה אל תוך הכפר והחצרות (אבל מי שבונה על מרכז המבקרים של השבט, שישכח מזה. התדפקתי על דלת מלאת קורי עכביש בתקוות שווא, והחברה בדוכן המיצים שליד הסבירה שהם סגורים מאז הקורונה, אבל אפשר להציץ אינסייד כי חלק מהאנשים לא בבית...), לבין מקדש האפר Chedi על גבי ההר המרהיב של Mae Salong. ואז הגענו מעלה מעלה - בדרך מרהיבה של מטעי תה תאילנדי טעים (תגידו את זה מהר). עצרנו תחילה בבית תה קפה עם נוף מטורף, וקיבלנו לטעום גם תה "דם דרקון". אי אפשר לתפוס את כל הפנורמה המשוגעת הזאת במצלמה. או בעין אפילו. שדות התה כמו שמלת מלמלה ירוקה ויפה, נותנים פייט לשדות האורז היפים שלי.  המשכנו והמשכנו עוד מעלה, למסעדה עצומה עם נוף משוגע לא פחות. היינו הסועדים היחידים, ונהנינו מאוכל חריף למדי. חתול שזכה לשם המפוקפק "שניצל טופו" זכה גם לארוחת טופו חריף שאכל כאילו אין מחר.  הדרך אל צ׳י...

איזה נוף מדהים. מדהים.  שדות תה ירוקים ושמיים כחולים, מקדש תרנגולים, ואנחנו בעננים תרתי משמע.  מי שעולים לצפון תאילנד, ומסתדרים עם הנהיגה בצד הלא נכון כמו האלוף הגיבור הפרטי שלי - קחו נשימה ארוכה וצאו למסע בין תא טון אל דוי מיי סאלונג. פשוט אחת הדרכים המרהיבות ואני לא נוטה להשתמש במילה הזו הרבה. או בכלל.