מגניב.קום

אז מיוניברסל נמנענו, בעקבות דיס-המלצות ובכלל, והעדפנו להקדיש את היום לילד הממושקף. מאחורי הקלעים של סרטי הארי פוטר, Warner Brothers - The Making of Harry Potter שבטוקיו.  איכשהו הצלחנו לשמור על היום הזה בסוד מפני הדרדסים עד הרגע האחרון, גם כשעלינו על הרכבת שכולה מרוחה בפרצופים של הארי וחברים. איזה דילוגי שמחה היו פה. ואיזה מקום מגניב! המון מחשבה והשקעה בכל פרט ופרט. ספרים מעופפים, "באטר ביר" וארוחות וממתקים בסגנון הארי פוטר, הסברים מעניינים ממש על עולם הקולנוע - למשל, איך מייצרים סאונד של משק כנפי דרקון, איך יצרו את היצורים המוזרים, ואיך מייצרים גרפיקה ותלבושות ואפילו מוצרי נייר שבהם השתמשו בעשיית הסרט כמו העיתונים והמכתבים והמפות. יש גם כמה בדיחות משעשעות, כמו מחברות בית הספר של הרמיוני ותעודת muggle שלא היתה מביישת אף בית דפוס.  רק שזה לא מוזיאון רגיל - הכל אינטראקטיבי וזז ומעלה עשן ומקפיץ ומצחיק. הקדרות מערבבות את עצמן, הדמויות זזות, הרהיטים העצומים זזים. ואנחנו עולים על מטאטא ומקבלים סרטון אישי, עושים פרצוף ומקבלים שלט Wanted, משנים את תווי הפנים של המסיכה הדיגיטלית של הא...

הקשבנו להמלצות והלכנו אל הטים לאב פלאנטס שבטוקיו, העדפנו על פני הבורדרלס שנשמע קצת מבוגר מדי עבור הילדים. וגם סיקרן העניין של החוויה החושית יותר בפלאנטס. אני מנחשת שהבילוי ביחד עם הילדים השפיע על החוויה כי ראינו דברים מנקודת המבט שלהם ואולי בוגרים ללא ילדים באמת יעדיפו את הבורדרלס. כיאה ליפן, הכל מסודר ומוסדר מאוד, ומותר ממש להתלהב אבל רק במקומות המוגדרים לכך, ובצורה מאורגנת. זה אחד מהם.  התחלנו בעדינות לכבוד אהובה קטנה אחת שעדיין עם כאבים שהולכים ובאים (לא לדאוג) ונכנסנו אל הגן, שבו טריליוני סחלבים גדלים כשהם עולים ויורדים עם בוכנה כלשהי. מוקפים בסחלבים ובמראות, והאסוציאציה שלי היא כניסתו של אודיסאוס (או פרסי ג׳קסון אם אתם טינאייג׳רז וזה עולם הדימויים שלכם) אל ארץ אוכלי הלוטוס, שם מתמסטלים בכיף מהפרחים. אז כזה, בסחלבים ביפן. כמה רגעים אחרי שהתהפנטנו קצת מהביזאר היפני הזה, נכנסה איזה חדווה אחת (שם גנרי שהמצאנו לה), שצעקה בעברית ממרחקים לחדווה השנייה שבאה איתה, "מה, זה לא אמיתי??". תודה לכן, חדוות. ממשיכים לעבר מיצג המים. קראנו מזמן וזכרנו שצריך להיות מסוגלים להיכנ...