מגניב.קום

"מחר קמים מוקדם!". טוב נו... מחר קמים כרגיל ויוצאים בשעות הכי חמות חחח. נישנשנו משהו מהיר ולקחנו טוקטוק פיצפון שהגניב את ילדים, והגענו אל המזח. שם העמיסו אותנו עם עוד משפחה ישראלית (שכחתי לציין שכיאה לעונת החגים, הערב ראש השנה, החל מהביקור אמש בשוק אנחנו מוקפים בעברית מכל עבר, גם במלון שיחסית לא מדובר בקבוצות הישראליות). ונסענו - כל הדרך הקצרה בחזרה אל מטר וחצי מהמלון שלנו... פרט חשוב להמשך.  הסירה הקטנה המתינה לנו, והדרך אל ריילי מדהימה. סלעים עצומים מבצבצים להם מהמים, והג׳ינג׳י הכתיר את המקום כפארק היורה. לוק פרהיסטורי שכזה. אנשי הים מטפסים להם על הסירה יחפים עם כפות רגליים ענקיות וחזקות, עם מספיק סבלנות לתיירים הרכים שיעלו וירדו מהלונגטייל שלהם.  ואיזה חוף!  ואיזה מים נעימים וטובים.  הפירות מהשוק פתחו את הביקור בכיף, על אף שהוא לווה בחלקו הגדול על ידי שריטה מעצבנת ביותר בכף רגלו של התייר הצעיר. כל יום והרגל הכואבת שלו.  כשיצאנו מהמים, ראינו חורים קטנטנים ומסביבם כמו ציור חול מרהיב - החול הרטוב שהעיפו החוצה מהמחילה הקטנה שלה...