Mae Salong!!! מטעי תה

-
איזה נוף מדהים. מדהים. 
שדות תה ירוקים ושמיים כחולים, מקדש תרנגולים, ואנחנו בעננים תרתי משמע. 

מי שעולים לצפון תאילנד, ומסתדרים עם הנהיגה בצד הלא נכון כמו האלוף הגיבור הפרטי שלי - קחו נשימה ארוכה וצאו למסע בין תא טון אל דוי מיי סאלונג. פשוט אחת הדרכים המרהיבות ואני לא נוטה להשתמש במילה הזו הרבה. או בכלל. 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בוקר טוב פוג׳י

-
תמונה
אז שמנו השכמה ל-05:35, אבל מחלון ביתנו ראינו ערפל גדול שמכסה את ההר הזה החמקמק, וחזרנו לישון.  לקראת שמונה, השמש זורחת, השמיים בהירים - והמניאק הזה זוהר לו ויפה כל כך, ככה מהחלון שלנו, עם צבעי שלכת המשתלבים בירוק. איזה כיף.  מתארגנים לאט מאוד חח אחרי לילה לא מלא שינה, ממש קצת אריזות כי תיכננו טוב את המעבר הזה, מרפרשים איך נראה ביתנו הבא ואיך הוגים בדיוק את שם העיר Nakatsugawa, ומתכננים יום חוויתי נוסף פה, הפעם באזור שלנו של האגם. 
Read more »

עושים את הראג׳וקו כמו שצריך, והפתעה

-
תמונה
אוקיי! יום משפחתי מלא בחוץ, ומתחילים עם הפתעה לפרינצ׳יפסה - שלא הפסיקה לקפוץ ולרקוד כמה דקות טובות כשקלטה שעצרנו כמה תחנות לפני, ברובע הקוריאני ליד תחנת Shin-Okubo. כמההה חנויות של להקת הפופ הקוריאני האהובה על חלקנו BTS. הפרצופים של יונגי, טא-היונג ושות׳ הציצו עלינו מכל עבר (אילפה אותי המניאקית הקטנה כך שאני יכולה לזהות את כל השביעייה הזאתי רק לפי העיניים או האף חחח), ושתינו רקדנו ושרנו כל הדרך.  אהובתי החכמה בחרה משהו קטן לפי פורמט המסע שלנו, על אף הפיתוי העצום לקנות את כל החנויות כולן, וסיכמנו שנזמין לה מה שבא לה כשנחזור ויהיה בית לאכלס את הכל. לזכותו של אחיה ייאמר שהוא זרם עם ההפתעה וגם שמר יפה בסוד, עם כל הרגשות המעורבים כלומר שנאה יוקדת לקיי-פופ :) טיילנו עוד באיזור, פגשנו ת׳גודזילה, וגם עצרנו לצהריים ב-kaizen sushi, סושי מסוע שמגליץ׳ את מנות הסושי שבחרנו על המסך שליד השולחן שלנו. טעמנו וטעמנו והיה מוצלח מאוד, כולל ג׳ינג׳ר כבוש טעים ביותר. ורביעייה שבעה מסושי בפחות ממאה שקל. ...
Read more »

יום אחרון בטוקיו / Meiji Jingu

-
תמונה
יום אחרון, הא? התחברנו כולנו ממש לטוקיו, אולי גם בזכות העובדה שגרנו למשך תקופה ארוכה יחסית באותה דירה שהיתה לנו נוחה ושקטה ממש קרוב לתחנת המטרו הקטנה והנחמדה, במרחק תחנה או שתיים מהכל כמעט.  עוד לא חקרנו את אזור שיבויה, ולשם כיוונו הבוקר. לא קר מאוד אבל גשום, זמן טוב למקדש. Meiji Jingu המוקדש לקיסר הראשון של יפן המודרנית, הוא מקדש שינטו ובהתאם צנוע ומוקף בטבע.  אהובי רצה לרדת בתחנת יויוגי Yoyogi ולא שוב בהראג׳וקו, וכך טיילנו לנו בפארק שהתחבר למתחם המקדש. צוחקים בדרך, מוקפים בירוק ושער טורי גדול ולא מנקר עיניים, ונכנסים.  ספר guishin וחותמת ראשונה אחרי תור ארוך במיוחד ו-1,500 ין, ובזמן שחיכיתי לי הצטייד אהובי תמורת 100 ין ב-omikuji, פתק גורלות מיוחד שבמקדש הזה מכיל אחת מהפואמות הקצרות שהקיסר לכאורה כתב בימיו. "כמו הבמבוק, שצומח בכל פעם שלב אחר שלב, כך גם אנחנו... כל אתגר וכל הרפתקה הופכים אותנו לאדם טוב יותר". הגשם התחיל לטפטף והילדים ישבו לנוח, ואהובי ואני עשינו סיבוב קל במקדש. המשכנו החוצ...
Read more »

מחשבות... אז שובי שובי לים

-
תמונה
הילדים בבוקר עייף, הג׳ינג׳י לא ישן טוב בלילה (איפה נישן מחר, האם לקחת רכב, ענייני משפחה..). אני ערה מ-7 אחרי 5 שעות שינה אבל לא מרגישה עייפות. התאמנתי קצת, הסתפרתי קצת. במחשבות המון.  איך ומה יהיה היום? וואלה לא יודעת.  לא באמת קמנו מוקדם והילדים עם פציעות קלות, אז מסתמן שגם היום נעשה בראנץ׳ איטי על החוף ובריכה וזמן ילדים, שזה תמיד כיף ויאללה שובי שובי לים.  כשנחזור אתחיל תשתית לאריזות למעבר למלון הבא שלנו בקראבי לשלושה לילות נוספים, ובשאיפה גם נייט מרקט. ואם אצליח להנדס את החברים הצעירים, נגניב היום או מחר בצהריים גם פעם אחרונה במסעדה ההודית האהובה שממולנו. 
Read more »

גשם, הראג׳וקו ודוקטור הירושי

-
תמונה
יום גשום ציפה לנו, פה התחזית כמעט לא מזייפת כמו בתאילנד. החברים פירגנו לי וישנתי עד מאוחר בטירוף, והחלטנו להתפצל. הגברים אל הראג׳וקו, ואנחנו אל דוקטור הירושי שאהובי הגריל משום מקום, עבור פרינצ׳י. לא לדאוג... שרופא יראה אותה וגם ירשום מרשם או שניים כל עוד אנחנו בטוקיו ולא בפאתי הר פוג׳י ושיעבור כבר הדבר הזה.  אנחנו מתחבקות בכיף עד התור, בעוד שהחברים מחפשים להם מנת וואגיו ברחוב האופנתי ביותר בטוקיו ומה שמעניין אותם זה 'חתכת בשר אוברייטד חח. בין לבין הם זוכים לדי הרבה גשם וגם צחוקים וגם ליקוט מנות נוספות כדי להשקיט את הרעב. שלחו גם כמה תמונות חמודות מהסיור. כי הכל מרובע פה וכי זאת אמת צרופה וכי אני אוהבת וכי יפנים עוד נשוב אל הארג׳וקו, בהרכב מלא, אמן. אנחנו לעומת זאת נסענו במונית יקרה ביותר אל הדוקטור, שהיה יסודי וחביב עד כמה שיפניותו איפשרה לו. מראש כתבנו מייל וגם העסקתי את הג׳פט בתרגום ליפנית של כל עלילות הימים האחרונים, והדוקטור הקשיב ובדק וקרא והינהן. שברנו את הקרח כשהחמאתי לו על עכבר המחשב שלו בדמות אוטו, וכשפרינצ׳י פיטפטה כמה מילים...
Read more »