Mae Salong!!! מטעי תה

איזה נוף מדהים. מדהים. 
שדות תה ירוקים ושמיים כחולים, מקדש תרנגולים, ואנחנו בעננים תרתי משמע. 

מי שעולים לצפון תאילנד, ומסתדרים עם הנהיגה בצד הלא נכון כמו האלוף הגיבור הפרטי שלי - קחו נשימה ארוכה וצאו למסע בין תא טון אל דוי מיי סאלונג. פשוט אחת הדרכים המרהיבות ואני לא נוטה להשתמש במילה הזו הרבה. או בכלל. 

Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

מחשבות... אז שובי שובי לים

Image
הילדים בבוקר עייף, הג׳ינג׳י לא ישן טוב בלילה (איפה נישן מחר, האם לקחת רכב, ענייני משפחה..). אני ערה מ-7 אחרי 5 שעות שינה אבל לא מרגישה עייפות. התאמנתי קצת, הסתפרתי קצת. במחשבות המון.  איך ומה יהיה היום? וואלה לא יודעת.  לא באמת קמנו מוקדם והילדים עם פציעות קלות, אז מסתמן שגם היום נעשה בראנץ׳ איטי על החוף ובריכה וזמן ילדים, שזה תמיד כיף ויאללה שובי שובי לים.  כשנחזור אתחיל תשתית לאריזות למעבר למלון הבא שלנו בקראבי לשלושה לילות נוספים, ובשאיפה גם נייט מרקט. ואם אצליח להנדס את החברים הצעירים, נגניב היום או מחר בצהריים גם פעם אחרונה במסעדה ההודית האהובה שממולנו. 
Read more

קופים! או נאנג

Image
היום עברנו אל מלון חדש באזור אחר קצת בקראבי, ובעיקר התקרבנו אל הצד השווה של החוף.  בראנץ׳ עצבני, צ׳ק אין והתלהבות מהחדרים החדשים, והופ אל הים.  התחלנו את מסלול הקופים במטרה להגיע אל הצד השני, ותיירים ישראלים אמרו שהוא מלוכלך ולא כדאי לנו להמשיך. אז אמרנו לילדים שנמשיך קצת במסלול, אולי... נראה... איזה קוף מרחוק. איזה מזל שהמשכנו! כנופייה של לפחות 10 קופים הגיחה פתאום בחמידות רבה, הורים וגורים, והתקרבו אלינו בלי שום חשש (אבל לא בחזירות, כמה שנאמר). כשהתכופפתי לעשות עם אחד מהם סלפי שיהיה לו למזכרת, התכופף גם הוא - כדי לנסות לפתוח לי ת׳תיק חח. צחקנו מלא והתלהבנו מהקירבה של הקופיפים, וחזרנו אל החוף. פוסידון כעס היום כנראה, כי הים היה קצת סוער, אז נהנינו מישיבה על החוף ולעיסת הענבים הירוקים העצומים של תאילנד, שגודל כל אחד כארבעה בארץ. שייק אבטיח ומוחיטו לדרך, וחזרנו אל המלון - הישר אל הבריכה הנעימה.  אחרי מקלחת, ירדנו לאכול משהו לערב, ובאותה מסעדה על השולחן היה אוכל איטלקי (ניחוש פרוע), תאילנדי, והודי. הכל חביב וטעים, וצחוקים אחרי יום ארוך וכ...
Read more

ריילי ביץ׳, שפל וגאות, וערב ראש השנה

Image
"מחר קמים מוקדם!". טוב נו... מחר קמים כרגיל ויוצאים בשעות הכי חמות חחח. נישנשנו משהו מהיר ולקחנו טוקטוק פיצפון שהגניב את ילדים, והגענו אל המזח. שם העמיסו אותנו עם עוד משפחה ישראלית (שכחתי לציין שכיאה לעונת החגים, הערב ראש השנה, החל מהביקור אמש בשוק אנחנו מוקפים בעברית מכל עבר, גם במלון שיחסית לא מדובר בקבוצות הישראליות). ונסענו - כל הדרך הקצרה בחזרה אל מטר וחצי מהמלון שלנו... פרט חשוב להמשך.  הסירה הקטנה המתינה לנו, והדרך אל ריילי מדהימה. סלעים עצומים מבצבצים להם מהמים, והג׳ינג׳י הכתיר את המקום כפארק היורה. לוק פרהיסטורי שכזה. אנשי הים מטפסים להם על הסירה יחפים עם כפות רגליים ענקיות וחזקות, עם מספיק סבלנות לתיירים הרכים שיעלו וירדו מהלונגטייל שלהם.  ואיזה חוף!  ואיזה מים נעימים וטובים.  הפירות מהשוק פתחו את הביקור בכיף, על אף שהוא לווה בחלקו הגדול על ידי שריטה מעצבנת ביותר בכף רגלו של התייר הצעיר. כל יום והרגל הכואבת שלו.  כשיצאנו מהמים, ראינו חורים קטנטנים ומסביבם כמו ציור חול מרהיב - החול הרטוב שהעיפו החוצה מהמחילה הקטנה שלה...
Read more