עושים את הראג׳וקו כמו שצריך, והפתעה
אוקיי! יום משפחתי מלא בחוץ, ומתחילים עם הפתעה לפרינצ׳יפסה - שלא הפסיקה לקפוץ ולרקוד כמה דקות טובות כשקלטה שעצרנו כמה תחנות לפני, ברובע הקוריאני ליד תחנת Shin-Okubo. כמההה חנויות של להקת הפופ הקוריאני האהובה על חלקנו BTS. הפרצופים של יונגי, טא-היונג ושות׳ הציצו עלינו מכל עבר (אילפה אותי המניאקית הקטנה כך שאני יכולה לזהות את כל השביעייה הזאתי רק לפי העיניים או האף חחח), ושתינו רקדנו ושרנו כל הדרך.
אהובתי החכמה בחרה משהו קטן לפי פורמט המסע שלנו, על אף הפיתוי העצום לקנות את כל החנויות כולן, וסיכמנו שנזמין לה מה שבא לה כשנחזור ויהיה בית לאכלס את הכל. לזכותו של אחיה ייאמר שהוא זרם עם ההפתעה וגם שמר יפה בסוד, עם כל הרגשות המעורבים כלומר שנאה יוקדת לקיי-פופ :)
טיילנו עוד באיזור, פגשנו ת׳גודזילה, וגם עצרנו לצהריים ב-kaizen sushi, סושי מסוע שמגליץ׳ את מנות הסושי שבחרנו על המסך שליד השולחן שלנו. טעמנו וטעמנו והיה מוצלח מאוד, כולל ג׳ינג׳ר כבוש טעים ביותר. ורביעייה שבעה מסושי בפחות ממאה שקל.
משם עברנו אל תחנת שינג׳וקו ואהובי החכם קנה מראש כרטיסים לנסיעה לפוג׳יקאוואגוצ׳יקו לעוד יומיים, ודילגנו אל הראג׳וקו.
הצבעוניות של רחוב Takeshita זינקה עלינו מהרגע שיצאנו מהמטרו, איזה כיף. המסכים מנצנצים, תראו מצלמים אותנו, התלבושות של העוברים ושבים, מיני חזירונים וקפה של לוטרות (חמודות לאללה אבל מי שם חיות בחדרון קטן עם מלא אנשים), אופנה יפנית מכל הסוגים והצורות, וגם פה אנחנו טועמים וטועמים. טוסט צבעוני פצצות, צמר גפן מתוק בגודל של שני ראשים, קרפ מפוצץ בגלידה ובקצפת. שכחנו באמת לעצור ולהאכיל את הדובי פודינג בקצפת ואז לאכול אותו או משהו יפני ביזאר כזה.
בין חנות בגדי מנגה לחנות פיצ׳פקעס יפנים מגניבים, החמודים פירגנו ומדדתי כל מיני בגדי פלאף לקראת הנסיעה למקום עוד יותר קר, ובכלל, ועל הדרך לימדתי את אחת המוכרות את המילה החשובה הזאת. פלאף! חשוב.
נהנינו מהשכונה שעכשיו זהרה לה גם בחושך, אבל בשלב הזה הילדים נשברו מהעייפות ומהקור ובמיוחד במיוחד לשמע המילה קריוקי, ונסענו בחזרה אל תחנת מג׳ירו שלנו. הצטיידות קטנה בנשנושי 7/11, עוד פרק של מאסטר שף לבקשת הגמדים, וקישטה לישון. מחר - מסתערים על שיבויה, יום מלא אחרון בטוקיו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה