יום אחרון בטוקיו / Meiji Jingu

יום אחרון, הא? התחברנו כולנו ממש לטוקיו, אולי גם בזכות העובדה שגרנו למשך תקופה ארוכה יחסית באותה דירה שהיתה לנו נוחה ושקטה ממש קרוב לתחנת המטרו הקטנה והנחמדה, במרחק תחנה או שתיים מהכל כמעט. 

עוד לא חקרנו את אזור שיבויה, ולשם כיוונו הבוקר. לא קר מאוד אבל גשום, זמן טוב למקדש. Meiji Jingu המוקדש לקיסר הראשון של יפן המודרנית, הוא מקדש שינטו ובהתאם צנוע ומוקף בטבע. 

אהובי רצה לרדת בתחנת יויוגי Yoyogi ולא שוב בהראג׳וקו, וכך טיילנו לנו בפארק שהתחבר למתחם המקדש. צוחקים בדרך, מוקפים בירוק ושער טורי גדול ולא מנקר עיניים, ונכנסים. 

ספר guishin וחותמת ראשונה אחרי תור ארוך במיוחד ו-1,500 ין, ובזמן שחיכיתי לי הצטייד אהובי תמורת 100 ין ב-omikuji, פתק גורלות מיוחד שבמקדש הזה מכיל אחת מהפואמות הקצרות שהקיסר לכאורה כתב בימיו. "כמו הבמבוק, שצומח בכל פעם שלב אחר שלב, כך גם אנחנו... כל אתגר וכל הרפתקה הופכים אותנו לאדם טוב יותר".

הגשם התחיל לטפטף והילדים ישבו לנוח, ואהובי ואני עשינו סיבוב קל במקדש. המשכנו החוצה בטיול נחמד, ראינו את חביות הסאקה, וגם פעוטה יפנית מתוקה בתלבושת מסורתית וסבא מצלם ומצלם והיא רצה לקראתו צוחקת ואני מנסה להגניב תמונה שלה מבלי להיות חצופה מדי. 

יוצאים החוצה באזור אחר של הראג׳וקו שלא היינו בו, זקן בוואן בחוץ עם הקלטה שנשמעת מרחוק כמו תפילה אבל מתבררת כזימרור של המילים הקדושות sweet potatoooo, אנחנו צוחקים והולכים לאכול לנו איזה ראמן חם. 

אהובי מצא מקום שיש בו גם מנות טבעוניות - כמה מוזר לאכול סייטן(?) דמוי בשר שקוע בתוך קערת ראמן מהבילה... קצת כמו מרק עוף אבל סוגר פינה כמו שאומרים אצלנו :) 

אהבתנו מתעייפת ואנחנו חוזרים לדירה ומתניידים בקלילות במטרו כמו ותיקים, אורזים ונחים. 

בערב שנינו יוצאים לדייט אחרון בעיר, בשכונה ואחרי שוטטות קטנה בחיפוש אחר איזקאיה עם וייב, אנחנו מחליטים ללכת למקום שאהובי שם עליו עין מהיום הראשון - מסעדה יפה וקטנה שמציצה עלינו מהקומה השנייה. 

במקום יושבת לה זקנה יפנית עם מבט שובב שבוהה בנו בזמן שהיא שותה לה את המרק, משועשעת מהזמן הכל כך ממושך שלנו בתרגום התפריט היפה והמושקע שכולו ביפנית. Sooo you decided what to eat? אחרי שהיא מתרגלת קצת אנגלית איתנו היא הולכת, ונשארת לנו המסעדה והצוות הכל לעצמנו. אנחנו שותים בירה וצ׳ויה ומנשנשים צדפות וירקות בטמפורה ואורז ומלאאא ג׳ינג׳ר כבוש, ומקשקשים קצת בינינו. טלפון מהילדים כי אהבתנו לא במיטבה מחזיר אותנו צ׳יק צ׳אק הביתה בגשם קל, מזל שלא הרחקנו הלילה. 

לילה טוב.