במבוק, ארנבים ו-97% דביקים

יום ארוך ומלא הרפתקאות.

הנהג החמוד והשקט שליווה אותנו כל היום, מתשע בבוקר ועד כמעט חמש אחהצ, הביא אותנו אל רפסודת במבוק לשייט נחמד בנהר. את הרפסודה נהגו שני שייטים, אחד מהם שעמד מאחורינו (היו בעמידה כל השייט) שר בבליל שפות משונה עם הרבה מילים בעברית. תנין! בוא נצטלם! סבבה!

בהמשך החליפו אותם שני שייטים מגניבים לא פחות...

המשכנו אל פארק בוטני קטן, Dantwada. מלאכותי קצת ועירוני לתיירים, אבל חמוד מאוד ובעיקר עם הרבה צל ומים קרירים ומבני עץ וקש יפים. שם גם האכלנו ארנבונים שמנמנים טיפשונים. 

בין לבין, טלפתיה מטורפת עם אבאשלי - פרינצ׳י ואני ראינו לבובו מטופש שהשם הצחיק אותו ואמרנו שאנחנו חייבות לקנות לו אחד בשביל הבדיחה, ובאותה שנייה בדיוק הוא התקשר. 

אחרי קפה קר לג׳ינג׳י, המשכנו, בדרך המדהימה אל התחנה האחרונה ביום, המפלים הדביקים.

אז הדביקים היו אכן דביקים. ב-97%, כך שיכולנו לעמוד ממש על הסלעים שבתוך המפל. הילדים טסו למעלה בהתלהבות וציחקקו על אמא שלא סומכת על המינרל הזה שתופס ת׳רגליים. כמה הייתי גאה בהם, הנפלאים שלי. 

ממש דקה של טיפוס נשארה עד לפסגה (המיוחלת, אם את אמא דואגת שרואה את האיילים שלה מדלגים בתוך מפל), והילדים הביאו גליץ׳ מפחיד על הטחב המקולל. שני גברברים מיהרו לעזור לאהוביי ולהרגיע אותי, תפסתי ת׳חבלים וטיפסתי כמו שלא טיפסתי בחיי.

למעלה אני רואה שני ילדים קצת חבולים ואיש שנראה כמו הר מלא קעקועים שמצחיק אותם ומחליק להם כיף על כפות היידיים הכואבות. קצת רעדנו, קצת היינו אבודים בלי הדברים והנהג שבסוף מצאנו ולא ידע מה לעשות עם עצמו, והג׳ינג׳י שחיכה למטה ותהה איפה אנחנו לעזאזל, אבל הרגענו את עצמנו והכל בסוף הסתדר. 

בקיצור: הרפתקה ותחושה של הישג ומסוגלות, הרבה קללות וקצת בכי. וגם משחה אנטיביוטית. ובעיקר - הילדים האלה הוכיחו שוב כמה שהם מ ד ה י מ י ם ✨✨ מההתחלה ועד הסוף, עם ובלי כמה חבטות טובות. מדהימים. 

כשחזרנו, הזמנו לילדים ארוחת ערב מנחמת של פיצה הוואי ופסטה. אנחנו יצאנו החוצה לאוכל תאילנדי חריף, להתאושש קצת גם בעצמנו מכל תלאות היום. לילה טוב.