צ׳יאנג דאו, מערה מכושפת וגעגועים לחתול
אחרי שמשהו כלשהו עקץ את יפתי הקטנה בכף הרגל, נשארנו למחרת שתינו בבקתה החמודה, מתחת למאוורר ועם הנוף הירוק מבעד לחלונות.
הגברים יצאו אל מערת צ׳יאנג דאו, מקווה שייהנו ויחזרו עם חוויות מוצלחות. וגם תמונות! בהמשך נלך לבריכה הכיפית פה ונשכיל ללכת למסעדה מוקדם יותר הפעם.
המערה היתה להם מוזרה כצפוי, עם שלד מדבר ואף אחד חוץ ממנו, ובפנים ראו כמה פסלי בודהה ובגדים משונים להשאלה. מעבר לתיאור הקריר שקיבלנו מהשניים, למדנו שהמערה היא למעשה מערכת שלמה של מערות, עם נטיפים וזקיפים, ושלל אגדות על נזיר שהתגורר במערה במשך אלף שנה ועל אגם מכושף ועוד.
ובחזרה ליער שלנו - איזה כיף שהלכנו לבריכה! גם הג׳ינג׳י והתייר הצעיר שהפתיע והצטרף, ונהנינו ביחד משקיעה מהממת מאחורי ההר ונוף פתוח.
בדיוק בשקיעה ברחנו החוצה מהיתושות שבאו לאסוף קצת דם טרי, מקלחת ויציאה לבילוי חמוד 6 דקות נסיעה איטית בחושך העצום פה - מסעדת המבורגרים ובירות מיוחדות, מקום היפי חמוד. כמובן עם תמונה שלי אוכלת המבורגר (פטריות אבל ששש...) כדי לבלבל את המשפחה, והיו לנו גם המבורגר אומאמי וטראפל, וסודה של בננה מותססת עם ליים, על בירה בטעם בוטנים דילגנו אחרי טעימה.
התייר הצעיר מיגנט כלב חמוד שקיבל ליטופים רבים, קצת בשם יו-יי הקטן האהוב שממתין לנו בבית (חברות של פרינצ׳י עשו איתה שיחת וידאו מהבניין שלנו, וראינו את השמנמן אוכל בנחת מאיזה צלחת זרה, נרגענו אבל גם שוב התגעגענו).
תמונה של יו-יי לשם הגעגוע
יאללה לישון. מחר עוזבים אל טא תון ללילה אחד, בדרך הארוכה והיפה לעבר צ׳יאנג ראי.
Comments
Post a Comment