יום אחרון בצ׳יאנג ראי
התחלנו את היום ב-12:00 בעצלתיים, אחרי לילה של גשם כאן.
ארוחת בוקר קרוב למלון, 500 בהאט לכולנו ביחד (במקום כפול הסכום במלון), כולל קפה קר טעים ממש ובאן סגול עם ממרח מצמח הגינקו - טעים!
הנחנו ת׳ילדים שרצו לנוח ולהרים את הרגליים הכואבות במלון, ויצאנו שנינו לגיחה קטנה.
מונית bolt קצרה אל Wat Huay Pla Kang לא בודהה אלא אלת הרחמים הסינית, מקום יפה ורגוע עם מוזיקה סינית מצחיקה.
עלינו פנימה, יש מעלית שמביאה לקומה 26, 90 מטר גובה, לתצפית יפה על האזור.
צ׳יאנג ראי יפה יותר באור יום, זה מה שבטוח.
להתקררות נהניתי מארטיק lod chong שהיה הדבר הכי מוזר במקפיא הגלידות והייתי חייבת לטעום כמובן. מתברר שזה קינוח פופולרי באזורנו, חלב קוקוס עם קנה סוכר, ואטריות! ירוקות! גם בתוך הארטיק, שעשויות מעמילן טפיוקה צבוע בירוק. רוצים ביס?
כשחזרנו, פרינצ׳י והג׳ינג׳י עשו גיחה לבריכה להתרעננות, ובערב הלכנו כולנו אל שוק הלילה החמוד. נהג המונית שהיה גאה באנגלית (המצוינת) שלו נתן המלצה ללכת אל הפוד קורט. בחרנו כל אחד מנה, אני התלהבתי מאורז אננס בתוך אננס, והג׳ינג׳י הצטייד בהוט פוט, וישבנו לנו עם בירה סינגה.
בין טעימה לטעימה נהנינו מנגן גיטרה ששר נחמד וגם מהופעת בלט סיני קצרה באופן מפתיע. בזמן שהג׳ינג׳י רקח בקדירה הרותחת שלו את הסעודה, ופרינצ׳יפסה זללה לה בננה רוטי, התייר הצעיר ואני דיברנו על כדורגל, ולאחר מכן (בחוסר חשק של 50% מההרכב) רכשנו כמה דברים בשוק - צמידים לפרידה מהצפון, חולצה של דימון סלייר ותיק קטן עם ציור של חתולים (:
Comments
Post a Comment