היי קראבי

רק בתאילנד - אחרי לילה של גשם סוער, השמש מחייכת ליום חדש ויפה. יצאנו מהמלון להליכה קצרה אל הטיילת ואל הים הכחול שהופיע לו פתאום במלוא הדרו. מלא חנויות ומסעדות ושייקים קרצנו לנו מכל עבר, אבל אנחנו היינו נחושים להגיע אל החוף של או נאנג.

ואיזה חוף! סלעי ענק אדירים מבצבצים מהמים, מים רגועים ונעימים, וגם מסעדה כייפית. על השולחן, כיאה למקום: קוקוס טרי, שייק אבטיח, מנגו לאסי ומילקשייק בננה. בעודי חופרת בקוקוס, נהניתי ממש מאורז קארי ירוק וחריף וטעים, לא לפני ששיעשעתי את המלצר שהתלהב מהתאי השבורה שלי במאמציי להסביר שבלי עוף ובלי פורק ובלי דג ובלי ובלי ובלי. פירגן עם טופו ונוט טו ספייסי. 

בדרך הארוכה חזרה הצטיידנו בכיסוי מים לטלפונים ובכפכפים חדשים, רכישות מוצלחות שהוכיחו עצמן בהמשך. 

התייר הצעיר החליט לתפוס שלווה בחדר, ואנחנו נהנינו עוד קצת במים, באחת מבריכות המלון. תנו לה מקווה מים, והיא תהיה השמחה בפרינצ׳יפסות. 

בערב יצאנו אל שוק הלילה Landmark, איזה חוויה! מעבר להררי הדוכנים מלאי המאכלים והמשקאות והקינוחים, חיכו לנו מופע אש מטורף של 7 פירומנים גאונים, זמר עם גיטרה שהנעים את זמננו בסוף הערב, וגם אינספור חנויות בגדים ומזכרות. מצאנו חפיסת קלפים! בכל זאת, צריך ללמד ת׳ילדים לשחק יניב. 

בין שלל הדברים שלעסנו, פיצה יפנית מגולגלת, דוסה מסאלה כולל ביס אחד מסוכן ואדום שייצר לי מופע אש פרטי בפה, ספגטי לגיברת, וסטיקי מנגו כי אני חלשת אופי. 

בין שלל הדברים שלא התפתינו להם: דוכן של השר קרוקודיל, מעדני מדוזות, וגם מספרה ניידת על משאית פיצפונת.

רכשנו גם חבילה עצומה של פירות חתוכים לביקור בריילי למחרת בבוקר, רכישה נבונה וטעימה ביותר. חזרנו למלון באזור 23:00 שבעים ועייפים כהוגן.