בוקר חדש ביער / שייט סוער באגם
מתעוררת לחיבוק מפתיע ונפלא שממיס לי את הלב. התייר הצעיר מחייך אלי בשקט, "את נוחרת". ישנו ממש טוב. הוא מזנק החוצה מהכילה אחרי כמה דקות חיבוק יקרות, מתחיל לו את היום. אני מתפנקת פה עוד קצת, מסתכלת על התמונות. איזה מסע. כאילו ממש משונה ומטורף, ובו בזמן הכי טבעי שיש.
יאללה, יום חדש ביער. נקווה שכולנו נרגיש טוב היום, ושהגשם יהיה חמוד אלינו. רוצים לשוט היום באגם.
עדכון: אז הגשם היה חמוד, אבל לא אלינו:
נסענו כשעה אל האגם Cheow Lan היפה, השמש פתאום הגיחה אחרי יום ולילה גשומים במיוחד - אפילו היה חם מספיק כדי לתהות אם זכרנו את קרם ההגנה, והילדים קיבלו ארטיק להתקרר.
שמחים וטובי לב רכשנו במרבית המזומן עלינו שייט ארוך ויפה בנהר וגם סיור אל תוך מערה (וגם אשכול עצום של בננות בעשרים באט, שהתגלו כשימושיות ביותר בהמשך), עולים על הסירה, מצטלמים, צחוקים - ובום! מטח גשם לפנים. וכמה גשם! פרינצ׳יפסה החכמה זכרה שארזנו את מעילי הגשם וגם דאגה לשמור על התיק שלא יירטב, לקח נצח עד שהצלחנו כולנו ללבוש אותם בגלל הרוח, ונהג הסירה היה מבסוט לו מאחור עם המעיל שלו. כמה הצטערתי שהמצלמה היתה רחוקה ממני ומהגשם, אי שם בתיק. מלא פריימים יפים למזכרת מרגע מעצבן ממש אבל מחשל.
לפני
תוך כדי......
אחרי... אין תמונות אבל תדמיינו ילדים רטובים וקפואים וארבעתנו במעילי גשם צבעוניים...
אחרי כמה דקות טובות מאוד של גשם טוב מאוד, והעננים נראה שלא הולכים לשום מקום, סימנו לחבר שיעשה סיבוב פרסה למה הגשם לא אכפת לו מכלום #2. אז השייט היה מקסים באמת עד אותו רגע והאמת שגם קצת אל תוך הסערה, וגם קיבלנו חוויה תאילנדית של מזג אוויר הפכפך, וזהו - קיפלנו זנב ובחזרה לנסיעה מהממת בגשם, אבל ברכב.
עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת ביותר ברחוב היחיד אך השוקק של קאו סוק, בפאב חמוד עם מוזיקה מערבית ואוכל מערבי וגם שירותים מסודרים, אבל גם עם אוכל חריף חריף תאילנדי.
כשחזרנו אל בקתת העץ שלנו הערכנו את העובדה המטורפת שאנחנו ממש בתוך היער גם בלי לזוז, הזמנו מקום להמשך המסע בריזורט חתיך בקאו לאק, ואחרי עוד ארוחה במסעדת הבית, ישנו עם הגוזלים בכירבול נעים.
Comments
Post a Comment