שמורת קאו סוק

יום חדש ביער. מתארגנים לטיול בשמורה שעליה חלם הג׳ינג׳י, לא לפני ארוחת בוקר חביבה במקום ותה ג׳ינג׳ר להתחמם מלילה רטוב. 

מחכה לנו המדריכה, ג׳וּן, חמודה וידענית, שסיפרה שהיא מעדיפה להדריך בג׳ונגל פה הרבה מאשר בפוקט הרועשת. היא עוצרת כל כמה דקות כדי להסביר על העלים כולל עלה שמשנה את צבעו ואכן ראינו אותו בגרסה צהובה אבל גם בגרסה טורקיז, על החרקים, להרים ראש לראות את הקופים השובבים, לבדוק לשלומנו. כשראתה שפרינצ׳יפסה לא במיטבה, נתנה לה, ולכולנו בעקבות התגובה הסקרנית שלנו, להריח ממשחת המנטה המעוררת בטירוף שהיתה לה בכיס. חייבת לקנות כזה, מגניב לאללה.

הצטרף אלינו גם תאילנדי שקט וקטן אך קשוח למראה, שאותו היא הכתירה כשומר הראש שלה מפני הקופים. הוא חתך כמה מקלות במבוק גדולים עבורנו כמטה הליכה, לא לפני שקיבל הג׳ינג׳י שלוק מהמים הקרירים שבתוכו, וגם הסבר של ג׳ון על האופן שבו אפשר לשתות מבמבוק וגם לבשל על ענפיו. רק בפארק הזה 60 סוגי במבוק שונים. 

באיזשהו שלב, מוקדם יחסית ומזל כי אחר כך לא היתה קליטה בתוך המסלול, אהובתי הקטנה קיבלה החלטה שבאמת כואב לה הראש והיא רוצה לחזור לנוח. המתוקים מהקמפ אירגנו מהר רכב שאסף אותנו, ביחד עם הילדה החמודה של הנהג שחייכה אלינו, וחזרנו שתינו לנוח בחיבוק בבקתה היפה שלנו. פתחתי את הווילונות כולם והטבע היה כולו סביבנו. 

וגם סביב הבחורים הטוּבים שלנו, שהמשיכו במסלול הארוך, וחזרו לאחר כמעט 5 שעות טיול עם הר של הרפתקאות: נחש, עלוקות, עכבישים וכמובן גם קופים כולל שמנמן חמוד אחד שטחן להם מול הפנים ענף במבוק בצורה משעשעת ביותר (חבל שאין פה אפשרות להעלות סרטון, צפיתי בזה אולי 5 פעמים בשעה האחרונה חחח). 

הערב נצא לחגוג חודש למסענו.