יאללה חומוס

מרגישים כבר את הסוף... ומחליטים לעשות קצת beach hopping. בעקבות המלצה על Tri Trang Beach, אנחנו נוסעים. הדרך מתפתלת לה, ואנחנו מגיעים אל חוף שומם ויפה. הנוף פתוח, העננים שומרים מפני השמש, כמה סירות קטנות עוגנות כמו שאני אוהבת - אבל כמה אבנים במים! לי נחמד לשחות בנחת במים נמוכים, אבל החברים לא עפים על המקום ואנחנו מתקפלים. 

נוסעים אל חוף פטונג, להבין מה ההתלהבות. ובכן, לא משהו. כלומר, ים וכיף במים הירקרקים מבעד לנדנודים של מוכרי הג׳ט סקי, אבל ראינו המון חופים שווים פה בתאילנד. התייר הצעיר האהוב גם עושה לנו סיכומי טיול נחמדים ופתאום אנחנו נזכרים בכל עלילותינו. 

הגברים רוצים חומוס. אני מקבלת עלי את המשימה ומוצאת מסעדה שנשמעת מבטיחה בכמה דקות הליכה מהחוף. אהובי מתכווץ מלחץ לאור כל דוברי הערבית המשופמים, אבל כל העובדים במסעדה תאילנדים (מעניין אם גם הם מנשנשים מדי פעם חומוס ושווארמה...), ואנחנו נהנים מהארוחה. חומוס טעים ופיתות, וגם פלאפל חביב. לקינוח מקבלים עוגת סולת שסוגרת את הפינה, וחוזרים להתקלח במלון. 

בערב אנחנו קופצים שוב אל שוק הלילה של קאטה, שם אנחנו עושים וי על פאד תאי אחרון ופרייד רייס ובננה רוטי. אני רוצה להביא מזכרות, הגברים הרבה פחות לכיוון ממש לא (האמת שנהיה פתאום ממש חם ולא היה משהו מרגש, ועדיין). עצבים כי זה הלילה האחרון ולא קניתי כמעט כלום וכו', אז מגנטים וגלויה וקרם פנים שעשוי מאבטיח. וגם סתם פומלה שזה חשוב. 

שיחה משפחתית על איך שומרים על רצונות כולם בטיול, ולילה טוב.