זהו, יום אחרון בתאילנד

-
הקדשנו את החלק הראשון של היום לאריזות בנחת ולסידורים. אני אורזת ומלקטת, ואהובי מארגן את הרכב שממנו ייפרד בצער וגם רוכש טיסה פיקטיבית בשביל הכניסה לטוקיו. מין תעשייה מוזרה כזו. 

הילדים נהנים מאוד מהמנוחה, אהובתי עדיין לא מרגישה הכי טוב בעולם. אז משחקים יניב (: 

ולקראת ערב, נוסעים לתפוס שקיעה אחרונה במסעדה עם נוף מהמם, The Cliff. המקום קצת שומם והאוכל חביב ויקר, אבל הנוף והחוויה באים לנו טוב מאוד. 
בילוי הכי תאילנדי שיש: קצת יתושות, הרבה גשם, אננס אחרון ושייק אבטיח, ואהובי נהנה לו מסלט מנגו-שרימפס שנראה מעולה אבל לא מספיק מפתה אותי לטעום.

מסיימים בכיף והולכים לישון. מחר יום טיסות. 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בוקר טוב פוג׳י

-
תמונה
אז שמנו השכמה ל-05:35, אבל מחלון ביתנו ראינו ערפל גדול שמכסה את ההר הזה החמקמק, וחזרנו לישון.  לקראת שמונה, השמש זורחת, השמיים בהירים - והמניאק הזה זוהר לו ויפה כל כך, ככה מהחלון שלנו, עם צבעי שלכת המשתלבים בירוק. איזה כיף.  מתארגנים לאט מאוד חח אחרי לילה לא מלא שינה, ממש קצת אריזות כי תיכננו טוב את המעבר הזה, מרפרשים איך נראה ביתנו הבא ואיך הוגים בדיוק את שם העיר Nakatsugawa, ומתכננים יום חוויתי נוסף פה, הפעם באזור שלנו של האגם. 
Read more »

מחשבות... אז שובי שובי לים

-
תמונה
הילדים בבוקר עייף, הג׳ינג׳י לא ישן טוב בלילה (איפה נישן מחר, האם לקחת רכב, ענייני משפחה..). אני ערה מ-7 אחרי 5 שעות שינה אבל לא מרגישה עייפות. התאמנתי קצת, הסתפרתי קצת. במחשבות המון.  איך ומה יהיה היום? וואלה לא יודעת.  לא באמת קמנו מוקדם והילדים עם פציעות קלות, אז מסתמן שגם היום נעשה בראנץ׳ איטי על החוף ובריכה וזמן ילדים, שזה תמיד כיף ויאללה שובי שובי לים.  כשנחזור אתחיל תשתית לאריזות למעבר למלון הבא שלנו בקראבי לשלושה לילות נוספים, ובשאיפה גם נייט מרקט. ואם אצליח להנדס את החברים הצעירים, נגניב היום או מחר בצהריים גם פעם אחרונה במסעדה ההודית האהובה שממולנו. 
Read more »

עושים את הראג׳וקו כמו שצריך, והפתעה

-
תמונה
אוקיי! יום משפחתי מלא בחוץ, ומתחילים עם הפתעה לפרינצ׳יפסה - שלא הפסיקה לקפוץ ולרקוד כמה דקות טובות כשקלטה שעצרנו כמה תחנות לפני, ברובע הקוריאני ליד תחנת Shin-Okubo. כמההה חנויות של להקת הפופ הקוריאני האהובה על חלקנו BTS. הפרצופים של יונגי, טא-היונג ושות׳ הציצו עלינו מכל עבר (אילפה אותי המניאקית הקטנה כך שאני יכולה לזהות את כל השביעייה הזאתי רק לפי העיניים או האף חחח), ושתינו רקדנו ושרנו כל הדרך.  אהובתי החכמה בחרה משהו קטן לפי פורמט המסע שלנו, על אף הפיתוי העצום לקנות את כל החנויות כולן, וסיכמנו שנזמין לה מה שבא לה כשנחזור ויהיה בית לאכלס את הכל. לזכותו של אחיה ייאמר שהוא זרם עם ההפתעה וגם שמר יפה בסוד, עם כל הרגשות המעורבים כלומר שנאה יוקדת לקיי-פופ :) טיילנו עוד באיזור, פגשנו ת׳גודזילה, וגם עצרנו לצהריים ב-kaizen sushi, סושי מסוע שמגליץ׳ את מנות הסושי שבחרנו על המסך שליד השולחן שלנו. טעמנו וטעמנו והיה מוצלח מאוד, כולל ג׳ינג׳ר כבוש טעים ביותר. ורביעייה שבעה מסושי בפחות ממאה שקל. ...
Read more »

ריילי ביץ׳, שפל וגאות, וערב ראש השנה

-
תמונה
"מחר קמים מוקדם!". טוב נו... מחר קמים כרגיל ויוצאים בשעות הכי חמות חחח. נישנשנו משהו מהיר ולקחנו טוקטוק פיצפון שהגניב את ילדים, והגענו אל המזח. שם העמיסו אותנו עם עוד משפחה ישראלית (שכחתי לציין שכיאה לעונת החגים, הערב ראש השנה, החל מהביקור אמש בשוק אנחנו מוקפים בעברית מכל עבר, גם במלון שיחסית לא מדובר בקבוצות הישראליות). ונסענו - כל הדרך הקצרה בחזרה אל מטר וחצי מהמלון שלנו... פרט חשוב להמשך.  הסירה הקטנה המתינה לנו, והדרך אל ריילי מדהימה. סלעים עצומים מבצבצים להם מהמים, והג׳ינג׳י הכתיר את המקום כפארק היורה. לוק פרהיסטורי שכזה. אנשי הים מטפסים להם על הסירה יחפים עם כפות רגליים ענקיות וחזקות, עם מספיק סבלנות לתיירים הרכים שיעלו וירדו מהלונגטייל שלהם.  ואיזה חוף!  ואיזה מים נעימים וטובים.  הפירות מהשוק פתחו את הביקור בכיף, על אף שהוא לווה בחלקו הגדול על ידי שריטה מעצבנת ביותר בכף רגלו של התייר הצעיר. כל יום והרגל הכואבת שלו.  כשיצאנו מהמים, ראינו חורים קטנטנים ומסביבם כמו ציור חול מרהיב - החול הרטוב שהעיפו החוצה מהמחילה הקטנה שלה...
Read more »

יום אחרון בטוקיו / Meiji Jingu

-
תמונה
יום אחרון, הא? התחברנו כולנו ממש לטוקיו, אולי גם בזכות העובדה שגרנו למשך תקופה ארוכה יחסית באותה דירה שהיתה לנו נוחה ושקטה ממש קרוב לתחנת המטרו הקטנה והנחמדה, במרחק תחנה או שתיים מהכל כמעט.  עוד לא חקרנו את אזור שיבויה, ולשם כיוונו הבוקר. לא קר מאוד אבל גשום, זמן טוב למקדש. Meiji Jingu המוקדש לקיסר הראשון של יפן המודרנית, הוא מקדש שינטו ובהתאם צנוע ומוקף בטבע.  אהובי רצה לרדת בתחנת יויוגי Yoyogi ולא שוב בהראג׳וקו, וכך טיילנו לנו בפארק שהתחבר למתחם המקדש. צוחקים בדרך, מוקפים בירוק ושער טורי גדול ולא מנקר עיניים, ונכנסים.  ספר guishin וחותמת ראשונה אחרי תור ארוך במיוחד ו-1,500 ין, ובזמן שחיכיתי לי הצטייד אהובי תמורת 100 ין ב-omikuji, פתק גורלות מיוחד שבמקדש הזה מכיל אחת מהפואמות הקצרות שהקיסר לכאורה כתב בימיו. "כמו הבמבוק, שצומח בכל פעם שלב אחר שלב, כך גם אנחנו... כל אתגר וכל הרפתקה הופכים אותנו לאדם טוב יותר". הגשם התחיל לטפטף והילדים ישבו לנוח, ואהובי ואני עשינו סיבוב קל במקדש. המשכנו החוצ...
Read more »