היי פוקט! לוטוס ופיצה לילית

יצאנו לדרך, הכיוון: פוקט. בדרך עצרנו לדקה בדיוק באזור Sarasin Bridge, שהתגלה כמקום קצת מוזר אבל יאייי כמה אננס יש להם פה! ערימות של זהב צהוב. 

המשך עוד קצת בנסיעה לעבר היכל הלוטוס Ma Doo Bua Café היפה. הלוטוס פה מהפנט, וגם כל תרבות האינסטגרם והמיסחור מסביב לא מורידה מהיופי של המקום. אכלנו צהריים, הג׳ינג׳י הלך על מרק קוקוס חריף, אני לא יכולתי להתאפק וניסיתי סלט שמורכב כולו מלוטוס: גרעינים, ענפים וגם פרחים. מעניין מאוד וגם יפה, ובהחלט כיף להתנסות. 

ממשיכים בנסיעה, שכבר מעצבנת את אהובי המצונן וכמה אופנועים יש פה... החלפנו תפקידים: הג׳ינג׳י לא מתלהב מאווירת השוק של פוקט כשאנחנו נוסעים באזור פטונג, ואני, שעיקמתי אף על אילת2, דווקא מחבבת לפחות מרחוק את הצ׳חליאדה. 

הדרך מתפתלת עוד ועוד, הים מבצבץ כל פעם חדש ומעלה חיוך, ומגיעים אל המלון, בין קארון לקאטה. וייב של עיירת חוף רגועה ולא שוק צפוף. והמלון חדש ויפה וקבלת הפנים ממש חמודה. איזה כיף. 

החדרים עצומים גם פה, נתרווח כל עוד אפשר לפני יפן.... בהחלט יצירתיים כאן עם המגבות. בכלל המון מחשבה בעיצוב וזה נחמד לכולנו. 

רק מה? יורד הערב ואין כמעט כלום בחוץ (בהנחה שנזכרים לצאת לארוחת ערב באזור 9 בלילה...). אחרי שהלכנו קצת, חצי על הכביש והאופנועים טסים מילימטר לידנו כי מדרכה זה לא בסטייל שלהם פה, אנחנו מתקפלים בחזרה למלון ומזמינים ארוחה לילית דרך הגראב. צחוקים ביחד בחדר שלנו והג׳ינג׳י מציל את המצב כי אני עוד שנייה אוכלת את כולם מרוב רעב, ואנחנו נהנים ממש מארוחה איטלקית טעימה של פיצה, ניוקי ופסטה. 

אריוודרצ׳י, מחר נלמד להכיר את פוקט.