דייט לילי בשינג׳וקו
הו הרגליים... ועדיין טוקיו בלילות מחכה לנו. יוצאים לדייט זוגי מוקדם בתקווה שהילדים יירדמו מוקדם. בדיעבד, הם נשארו ערים עד חצות ושיחקו אמת או חובה מצחיקים ביותר כי לא הצליחו להירדם.
יאללה, שינג׳וקו. תיכננו ללכת בכיוון מסוים, לרחוב תיירותי בשם Omoide Yokocho Memory Lane
新宿西口 思い出横丁 שאזכור בכל זאת אולי ללכת, אבל רוח הנעורים באוויר כבר מהמטרו הובילה אותנו בעקבות נהרות היפנים והיפניות הצעירים אל חלקים אחרים של העיר הזוהרת הזאת. הכל צבעוני ומהבהב כמובטח.
באיזשהו שלב הרעב והסקרנות הכריעו והחלטנו לשבת באחת המסעדות המבטיחות באזור, קטנה ויפה. תור קצר של שלושה זוגות לפנינו, בקטנה. אחרי יותר מחצי שעה! זכינו לחכות על כיסא בפנים... ואחרי מו"מ קצר עם המלצר, שהיה לו קשה להבין את הקונספט של היותי צמחונית מעצבנת ולמה אני לא מזמינה בשר, סוף סוף התיישבנו. שיר של bts ברקע, הפופ הקוריאני שבו פרינצ׳יפסה מאוהבת מעל הראש ואל תנסי להתכחש בכלל, שמחה גדולה.
אז הקונספט הוא שלא קלטנו שזאת בעצם מסעדת Yakiniku שבה אנחנו עושים מנגל. הארובה המעשנת בחוץ איכשהו חמקה מאיתנו לגמרי... לידנו התיישבו ארבעה ישראלים צעירים, ילדי טכניון טובים ואל תנסו להתכחש בכלל, אז קיבלנו גם דייט על צ׳ויה וסאקה וגם כיף לקשקש עם מטיילים בעברית. מחליפים חוויות וגם לינקדין, הם ממנגלים דברים ורודים שהופכים לחומים וכנראה טעימים מאוד, ואני נהנית מפטריות על הגריל וגם מטמאגויאקי ומחציל חריף עם מלא שום וצ׳ילי.
בעקבות ההמון לעוד סיבוב צבעוני ומשוגע, והביתה אל ילדים מצחיקים ועירניים מדי חח. לילה טוב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה