ביי קאו לאק

זאת לא אשמתך, אהובתנו לא הרגישה טוב אז נשארנו הרבה במלון ולא חווינו אותך עד תום כנראה. כן היינו מוקפים בים סוער ויפה אם כי לא מתמסר ובשקיעות נהדרות, אכלנו ארוחת בוקר טובה למדי, והיינו המון ביחד, בחדרים עצומים עם מלא מיטות ענקיות שבאו לנו טוב. ושנתגעגע אליהן בקרוב כשנהיה ביפן... 

בזמן שאהוביי היו בבדיקות, היה לי הרבה זמן כיף עם התייר הצעיר הנפלא. עשינו סידורים וקניות ביחד, ישבנו לארוחת ערב ביחד ופיטפטנו, ראינו שטויות בטלוויזיה וגם שיחקנו שחמט, ודאגנו בשקט ביחד. הרבה תופי טיים.

השניים חזרו אמש ב-23:00 מהמרפאה. אהבתי נראתה טוב בהרבה וגם צחקה ושרה, מעוכה ככל שתהיה. אלופה. התייר הצעיר ואני אכלנו ארוחת בוקר ונתנו להם להמשיך לישון, כל אחד בחדר קריר וחשוך משלו. אני אוהבת להסתכל עליהם ישנים. אתמול, כשהתעוררה, אמרתי לה באהבה שהיה לי כיף להסתכל עליה. מה המילים הראשונות שאמרה לי אחרי שינה ארוכה חח? "טוב, זה קצת קריפי"... ואז כשראתה שהופתעתי מהתגובה, כשהיא עוד חצי ישנה! תקעה צרור משפטים מצחיקים וחצופים. "וואו, איזה מצווה גדולה עשית, איזה אמא נהדרת את שאת מסתכלת עלי כשאני ישנה" ועוד חחחח. אז הבוקר אני אורבת לה שוב. נראה איך תגיב.

העניינים כבר חצי ארוזים והכביסה הנקייה הונחה אחר כבוד בכל המזוודות לפי הצורך, גם בגדולות וגם בחצ׳קון שזה הטרולי הקטן של הילדים שקיבל כינוי חיבה בגלל גודלו המזערי. כנראה שאני אשמה בזה. בקיצור, עשיתי סדר ואני מרוצה מעצמי מאוד. מצווה גדולה 😉 

הצ׳קאאוט פה רחמני ונחמד, 12:00. ניתן לשניים להתקלח בכיף ולהתארגן. ואז נסע אל פוקט הלא מוכרת לנו. שעתיים נסיעה ואהובי יהיה עייף, מצאתי מקום או שניים להתרעננות נחמדה בדרך. אתמול גם מצאנו בשעה טובה מלון שנראה לשנינו נחמד ובמיקום טוב, בכל מקרה לפחות בשני הימים הראשונים נקדיש את הזמן להתאוששות ולהתמצאות אז הזמנו רק 4 לילות. משם כנראה נתמקם בדירה נחמדה ולא בעוד מלון, לקצת זמן בית לפני הרפתקאות יפן. הרפתקה זו מילה מוזרה. 

מבחינת זמנים... מחר שבעה באוקטובר. לא יודעת איך זה יהיה לנו פה, ואולי יהיו כבר חדשות טובות, מי יודע,  נשמע שזה מתקרב. אתמול היה ערב סוכות שחשבתי לציין כיום הנישואין שלנו, התחתנו בערב סוכות. במקום זה מרפאה ודאגות... לפחות זה הסתדר לנו מבחינת הווייב של נקודת הזמן במסע, קול דאון שתיכננו בעיירת החוף הקטנה הזו, בריזורט שקט. ובשבוע הבא יום הנישואין בתאריך שאני סוף סוף זוכרת, 12.10.11. זה מבלבל, נו. אני מאמינה שעד אז נחזור לעצמנו ונחגוג בכיף.

והנה פרינצ׳יפסה אהבה מתעוררת לה. הולכת לארוב לה, ביי.